על הרחוב העירוני וקסמו נכתבו שירים רבים ע"י משוררים, יושבי הקבע של בתי הקפה, שבילו את מרבית זמנם בישבה על המדרכה, ביציע של תיאטרון הרחוב. תיאטרון הרחוב ששחקניו האקראיים והקבועים שימשו להם מקור השראה. "ברחובות שלנו יש קסם מיוחד" נכתב באחד השירים. לאחר שנים רבות בהם הרחובות שלנו הפכו לעורקי תחבורה, נראה כי לאט לאט, מעט בעיר אחת ומעט בעיר אחרת ה"קסם" הזה שב לרחובותינו.

"הרחובות שלנו" הוא נושא התערוכה אותה ארגנה עמותת מרחב, תערוכה המתקיימת זו השנה השנייה. בתערוכה שהתקיימה בתחנת הכוח ההיסטורית רדינג בתל אביב, הוצגו פרוייקטים הקשורים ברחוב העירוני ובמתחמים בנויים הנשענים על רחובות במרכזי ערים וישובים בישראל. העבודות שהוצגו בתערוכה אינן תוצר של תחרות ואינן "עבודות מוזמנות", הקריטריון להצגתן היה אחד: התאמה לעקרונות אמנת מרחב התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל.....

למאמר המלא

הכיכר ותפקידה במרחב הציבורי הפתוח

איריס האן ועמית שפירא, עבור המשרד לאיכות הסביבה, האגף לסביבה עירונית

המשרד לאיכות הסביבה פועל לקידומו של תכנון מושכל, אשר מבטיח שמירה על כמות גבוהה ואיכותית של שטחים ציבוריים פתוחים בתוך המרחב העירוני – כדי להבטיח יצירה של סביבת חיים איכותית ובריאה יותר עבור תושבי הערים. הדאגה להבטחת קיומם של השטחים הפתוחים, בנגישות לכלל האוכלוסייה הייתה הבסיס לפעילות המשרד בנושא.

סוד גלוי הוא שהמרחב הציבורי הפתוח בערי ישראל ראוי לשיפור, הן בכמות (הקצאת שטחים נמוכה מהנדרש במדריך להקצאות קרקע לצורכי ציבור), ובעיקר באיכות. בסדרת עבודות שנערכו ביוזמת האגף לסביבה עירונית במשרד לאיכות הסביבה , נבחן מצבם של השטחים הציבוריים בעיר, ובקרוב עתיד להתפרסם מדריך משותף למשרד השיכון, משרד הפנים והמשרד לאיכות הסביבה בנושא: "שטחים ציבוריים פתוחים בערים – הנחיות לבחינת תכניות", המיישם לקחים שנלמדו מעבודות אלו. מדריך זה מבקש להתמודד עם הבעיות המאפיינות את השטחים הציבוריים הפתוחים, ומציג נורמה רצויה של תכנון שטחים ציבוריים פתוחים בישראל, משני היבטים: עקרונות התכנון הרצויים לסוגים השונים של השטחים הציבוריים בעיר, והליכי התכנון המוצעים להיבטים של שטחים פתוחים בהכנתן של תכניות ברמות השונות. הדגש במסמך זה הינו על יצירת שטחים פתוחים עירוניים איכותיים. בהמשך נפרט את התייחסות המדריך לנושא הכיכרות העירוניות, נושא גיליון זה...

למאמר המלא

הכיכר ותפקידה במרחב הציבורי הפתוח: תגובת מערכת מרחב

דר. יודן רופא, חבר הנהלת עמותת 'מרחב'

אנו מביאים את מאמרן של איריס האן ועמית שפירא למרות שאנו חולקים על התפיסה הבסיסית של שטחים פתוחים בעיר העומדת בבסיסו, וזאת מתוך רצון לעורר דיון בסוגיה החשובה של תכנון המרחב הציבורי בעיר. מול התפיסה הנורמטיבית, המדגישה שטחים מסוימים ומעמידה קריטריונים כמותיים קשיחים לכל אחד מהם אנו מציגים גישה הוליסטית הרואה את כל המרחב הציבורי בעיר כרצף אחד, ומדגישה את הצורך לראות את כולו כמקום לבני אדם ולתכנן אותו ככזה. ההחלטה על אופן הפיתוח שלו ושימושיו צריכה להיות תפקודית וערכית ולא כמותית נורמטיבית. את עיקר תשומת הלב והמאמץ עלינו להקדיש לשיקום רחובות העיר כמקומות אנושיים. כך שכל אחד ואחד מהם (כולל ובעיקר הרחובות הראשיים), יהיה מקום המעצים את החוויה האנושית בדיוק כמו שגנים או פארקים אמורים להיות. בהצטלבויות החשובות ביותר של מערך הרחובות הזה יפותחו הכיכרות והרחבות העירוניות, על כן כמעט מחויב המציאות שהן יימצאו לפחות בצד רחוב ראשי אחד אם לא לפחות שניים. רק תכנונם של הרחובות הראשיים והכיכרות עצמן מתוך הקפדה של יצירתו של מרחב הולכי רגל, מוגן, בטוח, נוח ומעניין, יבטיח את הצלחתן....

למאמר המלא

אנחנו יכולים לקבוע מה תהיה הכתובת על הקיר – מאמר דעה

שירה גורלי, אדריכלית ומתכננת ערים

קירות תומכים, גדרות הפרדה, גדרות בנייה, זמני, קבוע, ארוך או גבוה... הכול שריר וקיים ואפילו במרכזי הערים שלנו. זו כבר אינה תופעה של שולי כבישים או מדרונות תלולים, אלא חלק מהנוף היום יומי שלנו בערים בהן הולכים וצומחים פרויקטי ענק ואיתם הקירות המלווים. על מנת לחדד תופעה זו אולי נהיה לכמה רגעים הולכי רגל בתל אביב באזור מגדלי עזריאלי ורחוב קפלן. באזור פופולארי זה בו עוברים אלפי אנשים ביום, נוכל להבחין בשתי פרשנויות שונות לאותה תופעה: כיצד "מקשטים" את הקירות הריקים בעיר?...

למאמר המלא

פרוייקט לדוגמא

טיילת הכנסיות, כפר כנא

מתכננים: דוד קנפו ותגית כלימור אדריכלים ומתככני ערים

הפרוייקט: על פי המסורת בנצרות ישו ואמו הוזמנו לחתונתם של זוג מכפר כנא. במהלך המשתה אזל היין והשתררה מבוכה בקרב המוזמנים. במעמד זה, ישו ביקש להגיש לו 6 כדים של מי מעיין במקום, ובברכתו הפכו כדי המים לכדי יין. הנס הראשון של ישו הפך את כפר כנא למקום קדוש ולאורך הדורות הוקמו מספר כנסיות בגלעין הכפר ההיסטורי המשויכות לזרמים השונים של הנצרות. למעלה מ- 200,000 תיירים מבקרים מדי שנה בכנסיות הכפר, ואף התפתחו מסורות של חתונות במקום ושל חידוש נדר הנישואין מתוך אמונה שההשראה הישועית תחזק את הזוגיות.

במרכז הפרויקט עמד חידוש מקיף של רחוב הכנסיות המחבר את המרכזים הדתיים והפיכתו למוקד אורבני, שיחזק את הרקמה ההיסטורית הקיימת באמצעות טיילת התומכת את החוויה הדתית והפעילויות הנלוות לה. תחילתו של הציר וסופו מודגשים בכיכרות אינטימיות המאפשרות התכנסות של קבוצת אנשים. לאורך הציר אותרו מקומות ליצירת מוקדים משניים למנוחה והתבוננות. הושם דגש מיוחד על שיקום החזיתות העתיקות, מחזור אבני הריצוף הקיימות, בינוי מחדש של חזיתות הבניינים והחצרות כדי להביא אותם לרמה אסתטית גבוהה, וביצוע טיפול שורשי ומעמיק בכל התשתיות העירוניות.

התכנית הכוללת מציעה התחדשות עירונית הן ברמת השיקום הפיזי המיידי והן באמצעות חשיבה ארוכת טווח באמצעות יצירת תשתית תומכת להקמת מתחמי מסחר ואכסניות אורחים לאורך הציר. הצפי הוא שגל הפיתוח הראשוני היזום והמבוצע על ידי החברה הממשלתית לפיתוח תיירות, יחיה את רחוב הכנסיות ויהווה גנראטור לשיקום המבנים הגובלים והסמטאות המתנקזות לטיילת. שדרוג הטיילת יהווה בסיס לפרויקטים נוספים שיבוצעו על ידי גורמים פרטיים, שיחזקו ויפתחו את המארג האורבאני עתיר השכבות ההיסטוריות של כפר כנא, יציע מרחב מחודש לרווחת תושבי הכפר ולמבקרים הבאים להתבשם מחוויה דתית ותיירותית.

סוקולוב און ליין, רמת השרון

מגיש: עופר רונן

בהנחיית: אדר' איציק הירש, אדר' נוף חוי ליבנה והאומנית מיכל שמיר

הפרוייקט: עוצמתו של רחוב סוקולוב ברמת-השרון כציר עירוני ובין-עירוני טמונה בפוטנציאל החשיפה שלו בפני אוכלוסיה רבה המשתמשת בו על-בסיס יומי. בכך, יתרונו על הקניון המופנם. הפרויקט מאפשר לחוות רחוב דינאמי המתעדכן נוכח מצבים משתנים: מהירות נסיעה בשעות עומס ושפל המשפיעה על קצב קליטת אינפורמציה, שעות היום המשפיעות על אופי המשתמשים (8:00 בדרך לעבודה, 21:15 בילוי ושופינג), מזג אויר גשום, שמשי, לח, חם קר וכד'. זאת בנוסף לחגים כמאורע חד שנתי ייחודי ומאורעות עירוניים תדמיתיים כגון ניצחון קבוצת הספורט במשחק וכד'.

מרכיבי הפרוייקט: ריהוט ופרטי הרחוב נגזרים מהרעיון של רחוב מתעדכן - הפרטים יעצבו את הרחוב ואת האווירה בו לאור המשתנים | יצירת זיקה בין קצוות הרחוב ע"י חיזוקם והגדרת המוקדים ביניהם: הקמת פארק עירוני, השלמת רקמת הבינוי, מתן דופן לפארק והקמת "Landmarks" בארבעת המוקדים ברחוב (חניונים אנכיים מעוצבים, תאורה ייחודית, החצנת השיווק והפרסום, גיאומטריה ופרטים ייחודיים לצמתים) | הבדלת רחוב סוקולוב משאר רחובותיה של רמה"ש כציר מסחר ובילוי ייחודי: הגבהת הפרופורציות בעזרת תוספות בינוי. טיפול ברווח הגדול בין הבתים ע"י תוספות בינוי המאפשרות יצירת "חנויות תלויות" בעלות חלון ראווה גדול החושפות את תוכנן. הרחבות אלו בין המבנים יוצרות רצף מקורה ומגבירות את נוחות השהייה במקום | אכסון רכבים בחניונים אנכיים אשר יוקמו בארבעת מוקדי הרחוב - יאפשר הקטנת החניונים הפנימיים בשכונות הנושקות לסוקולוב וצמצומם לדיירי רמת-השרון בלבד. בשטח שישוחרר יוקמו פארקים ציבוריים שכונתיים ויושלם ציפוף הבינוי. הרעיון הוא לנתק את המולת הרחוב המסחרי מהשכונות השלוות הנושקות לו ולמנוע פקקים וכניסת מבקרים חיצוניים לשכונות, בכך לשמר את תדמית המושבה של רמת השרון | הצעה לקו הרכבת הקלה העתידי: הנתיב הקיצוני של הרחוב יהיה עבור הרכבת הקלה ובכך ישחרר את הצורך באיים במרכז הרחוב, וינצל את שטח המדרכות כאזור שהייה והמתנה. בכך נמנעת ההפרדה ברחוב ונמנע כפל עמודים במרכזו דבר אשר יעיב על עיצובו של הרחוב.

מתחם רחוב הרצל, נתניה

מתכננים: דוד גוגנהיים ומשה מרגלית אדריכלים ומתכנני ערים

הפרוייקט: נתניה – שדרוג מרכז העיר – מתחם רחוב הרצל

עירית נתניה והחברה הממשלתית לתיירות לקחו על עצמן "להחזיר את הנשמה למרכז העיר" נתניה.

מטרות הפרוייקט: החזרת חיי הרחוב למרכז ההיסטורי של העיר. החייאה של רחוב הרצל ושלוחותיו עם דגש על מוקדי מסחר ופעילות ציבורית תרבותית, כמו: העירייה, תיאטרון – קולנוע השרון, השוק, המסחר ברחובות | החזרת המגורים לאזור ע"י ציפוף אורבני תוך שמירה על פרופיל רחוב המתאים לקנה מידה של חיי רחוב, של הולכי רגל | הפיכת הזהות הויזואלית למרכיב עיצובי ייחודי "נתניה – לאס וגאס" | השימוש באלמנט הויזואלי-שיווקי–פרסומי כמנוף כלכלי למימוש הפרוייקט – "רשתות", שילוט על החזיתות | שמירה על המרכיבים "הירוקים" המיוחדים למקום – הפיקוסים – כאלמנט תומך לציר המסחרי | הקטנת האימפקט התחבורתי השלילי – זהום אויר ורעש של העיר – מבלי לפגוע במערך התנועה, זאת ע"י יצירת מרחב משולב שלם של הולכי רגל ורכב לשיפור המערך המסחרי | פתרונות חניה בעיקר בשוליים, המתחברים באמצעות "השלוחות" לרחוב הראשי ובנוסף הציר הראשי הצמוד לחניה מוגבלת בזמן |שימוש ככל האפשר בתשתיות קיימות – רצופים, פסול וכד' | יצירת אלמנטים עיצוביים חדשים לאוריינטציה | יצירת שפה עיצובית ייחודית ועשירה לפעילות מסחר ותרבות – פרגולות, דוכנים, מגדל, צמחיה, שילוט וכד'.

מרכיבי הפרוייקט: פיתוח מתחם רחוב הרצל חייב להיות רעיונית ומעשית כמרחב תכנוני הכולל את השלוחות השונות, מצפון ומדרום, תוך חידוש השלד המרקמי ההיסטורי של העיר, מהקניון במזרח ועד הים במערב, ומרחוב מלחמת ששת הימים בצפון ועד רחוב דוד רמז בדרום. לפרוייקט שני מרכיבים עיקריים: צפוף הבניה, בעיקר ע"י תוספת בניה ותוספת קומות ו/או הריסה ובניה חדשה; וטיפול עיצובי במרחב הציבורי – מרחב הולכי הרגל – מפלס הקרקע של העיר, החל מ"מדרחובים", דרך ככרות, שבילים, מדרכות וכד'.

חדשות העמותה

הכנס השנתי השני של עמותת 'מרחב' – כלים וסדנאות לעירוניות מתחדשת בישראל

29 בנובמבר – 2 בדצמבר 2006, ח' – י' בכסלו תשס"ז

דר. יודן רופא, חבר הנהלת עמותת 'מרחב'

הכנס השני של "מרחב" יעסוק בכלים הנדרשים ליישום עירוניות מתחדשת בישראל. לאחר הצלחת הכנס הראשון, והצלחתנו בחיבור קהלים רחבים למטרות העמותה ולעקרונותיה, חוזרת ועולה השאלה: איך מגשימים את העקרונות הללו הלכה למעשה בישראל?

הכלים הנדרשים הם משני סוגים שונים. מצד אחד נדרש שינוי בתכנים של התכנון המרחבי בישראל, ברמות השונות של קנה המידה, ומצד שני יש לשנות את תהליכי התכנון והייזום, באופן שיאפשר מעורבות גדולה יותר של הקהילה בתכנון המתרחש בתחומה, או המשפיע עליה, וכן למצוא דרכים לגשר בין בעלי עניין שונים ובעלי אינטרסים מנוגדים במהלך עבודת התכנון. בכנס נעסוק בשני ההיבטים גם יחד באמצעות הרצאות ומושבים תיאורטיים, ובמקביל אליהם באמצעות סדנאות תכנון יחד עם עמותות מקומיות, תושבים, סטודנטים ומתכננים מחיפה ומכל הארץ.

הקונגרס מיועד לכל מי שהעיר ותרבות החיים העירונית בישראל חשובים לו כולל: מנהיגי ציבור, יזמים, אנשי מקצוע בתחומי התכנון והבניה: מתכנני ערים, אדריכלים, מהנדסי תשתית ובניה, סוציולוגים, גיאוגרפים, כלכלנים, משפטנים וארגונים וולונטריים ואזרחים המודאגים ממצב העיר וסביבתה.

יעדי הכנס הם:

§ להגדיל את המודעות בקהילה המקצועית והאקדמית, בקרב מקבלי ההחלטות בדרג הממשלתי והמקומי, ובקרב הציבור הרחב לחשיבות של התחדשות העיר וטיפוח המרחב הציבורי.

§ להציג, לדון ולפתח את הכלים היישומיים הדרושים כדי ליצור סביבה עירונית אנושית, הרמונית ובת-קיימא.

§ ליצור שותפות עם העיר חיפה, מוסדות להשכלה גבוהה בעיר, עמותות מקומיות, ותושבים בסדנאות תכנון שעניינם התחדשות מרכז העיר ושכונות ותיקות בעיר.

§ להרחיב ולגוון את החברות ב"מרחב" – התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל. להציג לחברים את האמנה של התנועה, ולחזק את מחויבותם לעקרונות האמנה בפעילותם היום-יומית.

במהלך הכנס אנו עומדים לנקוט בשתי פעילויות במקביל: קיום כינוס עיוני שישמש כרקע תיאורטי, וסדנאות תכנון על מספר פרוייקטים חשובים לחידוש וחיזוק מרכז העיר חיפה ושכונותיה.