| תלמדו מלוס אנג'לס | |||||||||||||
| מאת צפריר רינת | |||||||||||||
עם זאת, נעשים גם ניסיונות להפוך את המגמה וללכת בעקבות ערים רבות בעולם, שהצליחו להחזיר אליהן תושבים ולהחיות את הפעילות הכלכלית. כך, לדוגמה, עמותת "מרחב" פועלת לקידום עירוניות מתחדשת בישראל. בראש העמותה עומדת האדריכלית עירית סולסי ממשרד האדריכלים עירית ודרור. יש בה 500 חברים העוסקים בתחומים כמו תכנון סביבתי, אדריכלות, הנדסה ושמאות. מטרותיה המרכזיות הן יצירת סביבה |
|||||||||||||
אחד הפרויקטים העכשוויים שבו מעורבים חברי "מרחב" באופן התנדבותי הוא תכנון מחודש של המרכז המסחרי הישן בקרית שמונה. תכנון זה אמור להיעשות בשיתוף בעלי העסקים, העירייה, משרד השיכון וקרן קורת. המרכז המסחרי הוותיק של העיר נמצא במצב ירוד, ללא יכולת למשוך השקעות; הוא מתחרה מול מרכזים מסחריים בשולי העיר, שאינם תורמים לכלכלתם של תושבי קרית שמונה. "בקרית שמונה יש שיעור גבוה של קשישים ללא כלי רכב, הזקוקים למרכז מסחרי שיש אליו נגישות טובה של הולכי רגל", מסביר ד"ר יודן רופא, ממייסדי העמותה וחוקר ביחידה לאדריכלות ותכנון ערים במדבר של אוניברסיטת בן גוריון, הנמצאת בשדה בוקר. "צריך לתכנן מרכז שאפשר יהיה להגיע אליו במדרכות רחבות, בטוחות ומוצלות". לדברי סולסי, התוכנית לחידוש המרכז תכלול שיקום השטחים הציבוריים הפתוחים והתאמתם לשימוש בעלי עסקים או בני נוער שיגיעו למקום. כמו כן, מתוכננת הוספת שבילים להולכי רגל ופעולות לשיפוץ חזיתות של חנויות. "אנחנו מקווים שהשקעה במקום מצד גופים ציבוריים תביא להשקעה גם מצד בעלי העסקים, כך שמגוון העסקים יגדל והחנויות ייראו טוב יותר", היא אומרת. "התוכנית לחידוש המרכז תושלם בתוך כמה חודשים וניעזר גם במומחי תכנון מחו"ל המוכנים להתנדב. הם ישתתפו בסדנה על חידוש המרכז שתתקיים בדצמבר". באופן טבעי, תשומת הלב של אנשי "מרחב" מתמקדת בערים הגדולות בארץ, שבהן מתגוררת מרבית האוכלוסייה. רופא טוען שכדי ליצור צפיפות בנייה עירונית ורחובות המתאימים להולכי רגל ולא רק למכוניות יש להקצות שטחים ציבוריים כך שחלקם ישתלבו בתוך רחובות וייהפכו לשבילים ושדרות, הנוחים להולכי רגל. במצב כזה לא יהיה צורך בכל כך הרבה תקני חניה, המאפשרים השתלטות של כלי הרכב על הסביבה העירונית. מי שרוצה מקום חניה, יצטרך לשלם. למי שמפקפקים בסיכויים של אדריכלים ומתכננים להביא לחידוש וחיזוק של הערים בישראל, רופא וסולסי מציעים לבחון ערים ממגוון מדינות בעולם. הם מזכירים דווקא את לוס אנג'לס - העיר שנהפכה לסמל של בנייה מפוזרת, הרס המרכז העירוני המסורתי ותלות מוחלטת ברכב הפרטי. השניים מציינים כי בלוס אנג'לס נעשה בשנים האחרונות מאמץ גדול להשיב לעיר חיים עירוניים, והוא מתבסס על פיתוח תחבורה ציבורית הכוללת רשת של אוטובוסים מהירים וכמה קווי רכבת קלה. העיר העניקה ליזמים זכויות בנייה בהיקף נרחב למגורים ומסחר בשטחים הנמצאים בצמוד לתחנות רכבת. לשטחים אלה יש כיום ביקוש ואנשים מבקשים לגור במקומות אלו ולקיים חיים עירוניים שאינם מתבססים רק על נסיעות אין-סופיות בין מקום העבודה, מרכזי קניות וחוגים לילדים. |
|||||||||||||